קשר ליס א-קאר נ' אלבר ציי רכב בע"מ ואח'

פסק דין

יסודה של התביעה שבפני בתאונה מיום 8.6.07. מקום התאונה ברחוב הרואה בר"ג, רחוב רחב, עמוס בתנועה. נסיבות התאונה: רכב התובעת נוסע בנתיב ישר במקביל לכלי רכב שחונים בחניה כפולה, מתקרב לרכב הנתבעת 2 כשזו נוסעת לאחור על מנת להיכנס לחניה תוך כדי כך היא חוסמת גם את נתיב הנסיעה בו נסע רכב התובעת, זה מנסה לברוח שמאלה על מנת למנוע פגיעה ברכב הנתבעת 2 ומתנגש עם רכב שהגיע ממול.

טוען בפני ב"כ הנתבעת 2 כי נהיגתו של נהג התובעת במקרה זה הייתה פסולה מאחר ומדובר בנהג שעקף כלי רכב חונים והתנגש ברכב שבא מולו. ב"כ הנתבעת 2 סומך יהוו על טופס ההודעה של עד תביעה מס' 2 אצל התובעת, שם נאמר "עקפתי רכב חונה". דא עקא שהשימוש במילה "עקפתי" אינו במקרה זה. כלי הרכב חונים בחניה כפולה, ביניהם גם רכבה של הנתבעת 2, חוסמים נתיב נסיעה, גורמים לכלי הרכב האחרים וביניהם רכבו של עד תביעה 2 לנסוע משמאלם שכן זו הדרך היחידה שבה ניתן להמשיך ולהתקדם ברחוב ורוחצים בניקיון כפיהם.

בפני העיד עד תביעה מס' 1 שהינו עד ניטרלי בעל חנות פרחים שעמד מחוץ לחנות בסמוך למקום האירוע. לדברי עד זה, חנה רכב הנתבעת 2 בחניה כפולה כשלפתע וללא איתות נסע לאחור ואילו רכב עד תביעה מס' 2 שהגיע מאחוריו ומשמאלו בניסיון למנוע תאונה, שבר שמאלה והתנגש ברכב שהגיע ממול.

טוען בפני עד תביעה 2 כי מהירות נסיעתו הייתה 20-30 קמ"ש. דא עקא שאינני מקבלת גרסה זו. מדובר במהירות גבוהה בהרבה שכן תוצאות התאונה מדברות בעד עצמן ומצביעות על מהירות נסיעה גבוהה בהרבה. טוענת בפני הנתבעת 2 כי ידה לא הייתה במעל. היא ניסתה להיכנס לחניה שהייתה מאחורי מכוניתה וטרם התחילה או רק הייתה בתחילת הכניסה לחניה ואילו רכב התובעת שהגיע משמאלה ומאחור עקף את כלי הרכב העומדים, סטה שמאלה ופגע ברכב שהגיע ממול. העדה עצמה לאחר האירוע נכנסה לה למספרה כאילו לא ארע דבר וכאילו לא התרחשה תאונה ברחוב.

בחנתי הגרסאות ולטעמי מרבית האחריות נופלת לפתחה של הנתבעת 2. נתבעת זו עמדה בחניה כפולה, שדה הראיה שלה לאחור מוגבל וחסום או כפי שהיא מגדירה אותו שדה הראיה מת, מחליטה להיכנס לחניה לאחור מבלי לבדוק את הדרך שמשמאלה ומאחורה, בפעולה זו שבוצעה עפ"י גרסתו של העד הניטרלי באופן פתאומי וללא איתות, היא חוסמת את דרכו של עד תביעה 2 וגורמת לו לסטות שמאלה לטענתו על מנת למנוע פגיעה בה.

מאידך עד תביעה מס' 2 כפי שציינתי נסע לטעמי מהר מהמהירות הנטענת על ידו.

לא שמעתי כי עד זה בלם את מכוניתו. עד תביעה מס' 1 העיד כי לא ראה בלימה של הרכב וגם עד תביעה מס' 2 אמר שהבלימה הייתה יחד עם המכה.

בנסיבות אלה אני מחלקת האחריות בין המעורבים באופן שהנתבעת 2 נושאת ב-70% ונהג התובעת עד תביעה 2 ב-30%.

בשים לב לחלוקת אחריות זו יכניסו ב"כ התובעת וב"כ הנתבעת 2 בתביעה העיקרית לביהמ"ש בתוך 14 יום מהיום פסיקתא באשר לסכומים בתביעה העיקרית. לפסיקתא יתווספו הוצאות העדים סך של 350 ₪ לעד תביעה 1 ו-200 ₪ לעד תביעה 2 ו-200 ₪ לעד תביעה 3.

באשר לתביעה שכנגד, ישלמו הנתבעים שכנגד כל אחד מהם בנפרד עפ"י חלקו לתובעת שכנגד סך של 32,090 ₪ צמוד ליום 27.7.07 ועד התשלום המלא בפועל, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 11.6% ואגרת בימ"ש בסך של 443 ₪ וכן מחצית שניה של אגרה אם תדרש ושכרה של עדת הגנה 1 בסך של 200 ₪.

ניתנה והודעה היום י"ב אייר תשע"א, 16/05/2011 במעמד הנוכחים.

פנינה פליגלמן, שופטת

הוקלד על ידי: סיגי בן-ברוך התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: